חשבת פעם על טיול שכולל טרקים בסיביר? סביר להניח שלא.
אם אתם מחפשים יעד חדש לטרק אז קחו כמה דקות לקרוא על אחד הטרקים היפים, שנמצא באזור פחות מטוייל ופחות מוכר, שלא הרבה ישראלים מכירים. אם בקיץ יפתחו שערי השמים זה ללא ספק יעד מומלץ אחרי הקורונה.
בהרי אלטאי שבסיביר תמצאו טרקים שכוללים אגמי טורקיז יפים על רקע ההרים המושלגים, לא סתם הרכס נחשב לאזור היפה ביותר בסיביר.
כמו מדינות סובייטיות אחרות גם באזורים הכפריים בסיביר המחיה זולה. מה שמקל את היכולת לטייל ולהתנייד ממקום למקום. האווירה במדינות האלה מזכירה את שנות ה90. ביקור קצר בתחנה המרכזית בעיירות יחזיר אתכם לתחנה המרכזית הזמנית בירושלים של שנות ה90.
רכס האלטאי נחשב למולדת העמים הטורקיים והוא נמצא בשטחן של ארבע מדינות במרכז אסיה- רוסיה, מונגוליה, סין וקזחסטן.
בעשור האחרון יש מספר יעדי טרקים שהישראלים כבשו. בהתחלה הייתה זו גאורגיה, שהיום רוב הישראלים שמטיילים שם פחות או יותר בגיל צבא. לפני חמש שנים גם קירגיסטן התחילה לצבור פופלאריות, "גאורגיה למתקדמים" קראנו לה. בשני היעדים האלה טיילתי לפני עידן ה360 אז לא ארחיב עליהם. אלטאי מאד פופלארית עבור הרוסים אבל כמעט שלא תמצאו תיירי חוץ, בטח שלא ישראלים.
אז אם אתם רוצים לנקות את הראש מעברית- זה היעד המושלם בשנה-שנתיים הקרובות.
גורנו אלטאייסק
גורנו אלטאייסק היא העיירה הגדולה באזור, הגענו לשם עם טיסת פנים ממוסקבה. אזורי הטרקים נמצאים 4 שעות נסיעה משם לכיוון הגבול עם מונגוליה. אמנם יש אוטובוס שנוסע פעם ביום בדרך הארוכה, אבל הוא עושה לא מעט עצירות וזה מאריך את הדרך.לכן כדאי למצוא מונית או טרמפ (גם בתשלום) להרים.
אגם שבלה
הטרק לאגם שבלה הוא מהטרקים היפים שעשיתי. האגם נמצא ברחק של 35 ק"מ, יומיים-שלושה הליכה בהרים, לכל כיוון. הטיול כולל טיפוס של 1,000 מטר, חציית נחלים שוצפים. מטיילים רוסים רבים אוהבים לטייל באגם, חלקם מגיעים עם ציוד ואוהלים ומתנחלים על שפת האגם מספר ימים. אפשר בקלות לתפוס שם שלווה כשאין קליטה סלולרית.
ניתן ללכת לשבלה במסלול מעגלי שכולל חציית פאס (מעבר הרים) שדורש מעט טיפוס אנכי ומסוכן, לכן רוב המטיילים לא הולכים בו אלא מעדיפים לחזור בדרך שבה הם באו.
סמוך לאגם אפשר לצאת לטיולי כוכב לאגמים קטנים יותר שנמצאים באזור, או לתל הרוגו'מים שנמצא לידו.
ליד האגם יש בקתה בה מתגוררת משפחה שמפעילה במקום קיוסק קטן עם מצרכים שהגיעו על סוסים.
בכל בוקר יוצא אב המשפחה לדוג באגם על סירה. מסתבר שהבן הגדול שלהם יודע לשיר את "התקווה" אחרי שתיירים ישראלים שהיו שם שנה קודם לכן לימדו אותו.
עקב לחץ זמנים נאלצתי ללכת ברגל את כל הדרך חזרה מהאגם לכפר צ'יביט ביום אחד. העמסתי את הציוד שלי על סוס שעשה את אותה הדרך וצעדתי מהר, (הסוס הגיע לכפר שעתיים לפני).
אקטרו
כדי להגיע לעמק אקטרו צריך לנסוע 30 ק"מ ברכב 4X4 מהכפר קוראי. בדרך מטלטלת שעוברת ביערות, תוך כדי חציית נהרות שוצפים ונסיעה על בולדרים.
באקטרו יש מספר גסטהאוסים שאפשר לשכור (מראש), הם היו יקרים, אז העדפנו לישון באהלים.
במחנה, כמו בכל רחבי סיביר יש באניה, סאונה סיבירית שכיף להכנס אליה בלילות הקרים.
הטיולים בעמק אקטרו הם טיולי כוכב יומיים. אנחנו בחרנו לצאת לטיול אגם הכחול שנמצא בקצה העליון של העמק 2840 מ' מעל פני הים. האגם נוצר מהפשרת הקרחונים ולכן המים מאד מאד קרים. כמובן שזה לא מנע ממני להכנס למים.
סמוך לאגם ראינו אוהלים של מטיילים שישנו במקום, ובקתה שמיועדת לחוקרים.
יום לאחר מכן העדפנו טיול קצר יותר לקרחון הסמוך למחנה.
אגם טלסקוי
אגם טלסקוי הוא הכנרת של סיביר. עיירת הנופש ארטיבש שבחוף הצפון מערבי מרוחקת 170 ק"מ מהעיר גורנו אלטאייסק. ההבדל בין הכנרת לטלסקוי הוא במזג האוויר וטמפרטורת המים. בכל זאת האגם נמצא בלב הרי אלטאי.
אגם טלסקוי מנקז אליו את מי הפשרת השלגים של נהר הביה שמתחבר בהמשך לנהר האוב שחוצה את סיביר. אורכו של האגם כ60 ק"מ ובצורת "ר".
בארטיבש ניתן למצוא גסטהאוסים ומלונות ברמות מחיר שונות, אך בגדול גם שם המחיה זולה מאד.
האטרקציה המרכזית באגם היא שיט לאורכו שכולל עצירות בחופים והמפלים שלאורך האגם. במהלך 8 השעות של השיט הגענו לחוף הדרומי והחולי שמזכיר חוף של מדינה אקזוטית. בהמשך השיט עוצרים ליד מפלים מרשימים שנשפכים לאגם, או בגסטהאוסים שהגישה היחידה אליהם באמצעות שיט.
בעיירה מציעים גם טיולי ראפטינג וטיולים ליערות לחפש דובים.
מה עוד אפשר לעשות?
כדי שתבינו עד כמה האזור של אלטאי נידח, העיר הגדולה הקרובה ביותר, נובוסיבירסק, נמצאת במרחק של 9 שעות נסיעה.
בנוסף לטיולים שאני עשיתי באזור יש עוד מגוון רחב של מסלולים ומקומות לבקר בהם. אחד מהם הוא טרק של 10 ימים להר בלוחה, ההר הגבוה ברכס, הטיול לבלוחה דורש פרמיט שצריך להוציא ואתו זמן רב מראש. כנראה בגלל הקרבה של ההר לגבול עם קזחסטן.
אפילו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נוהג לבקר באזור במהלך החופשות. טיילתי באלטאי שבועיים, בחרתי ביעד הזה כי רציתי להתרחק מעט מהישראליאדה שיש ביעדים אחרים. באמת לא ראיתי שם ישראלים אחרים מלבד בלילה האחרון באזור.
הרי אלטאי מאד פופולאריים בקרב הרוסים שמגיעים מכל רחבי המדינה הגדולה בעולם. אבל כמעט ואין תיירי חוץ. יש מעט מאד דוברי אנגלית באזור, השילוט כולו ברוסית, לכן כדאי להעזר בגוגל טרנסלייט.
הטיול באזור לא הרפתקני במיוחד, האוכלוסיה מאד נחמדה, אם אתם יודעים להסתדר עם אתגר השפה, זה יעד מושלם לטיול.
אם יש לכם יותר זמן אפשר להאריך את הטיול מזרחה לכיוון ימת בייקאל או לשלב עם טיול במונגוליה
