מבט לכל כיוון

למה חסמו את הבאר של עין מבוע?

עין מבוע הוא נווה מדבר שנמצא בנחל פרת. לפני שנתיים התקינו סורגים בכניסה לבאר. למה? כסת"ח
עין מבוע

עין מבוע הוא אחד המעיינות המיוחדים בארץ. מי שיבקר במקום עשוי לגלות שהבריכה התרוקנה.
אבל זה בדיוק מה שמושך לשם מטיילים. עין מבוע הוא מעיין פועם שהספיקה שלו אינה קבועה, וכך בהתאם ללחץ מי התהום המעיין נובע ומפסיק לסירוגין. תופעה מיוחדת ומרתקת שמדהימה את כל המבקרים במקום.

גם נווה המדבר הזה, סובל בשנים האחרונות מתופעת הכסת”ח.


עין מבוע הוא המעיין המרכזי מבין שלושת המעיינות הגדולים של נחל פרת (ואדי קלט). הוא נמצא בחלק המזרחי שאחרי החיבור עם נחל מכמש המזוהם (בנחל מכמש זורמים מי שפכים של רמאללה), אבל מי המעיין עצמו נקיים וראויים לרחצה.

עין מבוע אחרי האיטום. צולם עם insta 360 one X


מי המעיין יוצאים מתוך בור גדול בעומק 4 מטר (הבאר), משם הם יוצאים לבריכה הגדולה בעומק של 1.5 מ’.
עד לפני שנתיים נהגו המטיילים שנכנסו לבור כשהוא ריק לחכות עד שהמפלס יעלה כדי לצאת. מי שרצה יכל גם לטפס בקלילות על הקיר ולצאת.
מטיילים אחרים היו קופצים לתוך הבאר כשהיא הייתה בחצי הגובה.

אבל לפני שנתיים פתאום התקינו סורגים

מעל הבאר. כשהבריכה מתמלאת העומק המירבי מעל המחסום הוא מטר. כך בין יום, בלי שום התראה מראש נעלמה לה אחת האטרקציות הכי גדולות באזור.

מבירור שעשיתי עם גורמים ברשות הטבע נאמר לי שזה נעשה כדי להמנע מתביעות (וטביעות).

רשות הטבע והגנים היא רשות ממשלתית שאחראי על שמירת הטבע והמרושת במדינה ולכן חלק גדול מהטבע הישראלי והגנים הלאומיים נמצאים בחזקתה.
הרשות פועלת כתאגיד ש30% מהכנסותיו מגיעים מהכנסות עצמיות, לכן ברשות לא מעוניינים להיות חשופים לתביעות.

מטיילים שהגיעו לאחר התקנת הברזלים זעמו על המהלך שנעשה בחטף. הייתה מחאה קטנה אבל כמובן שהתרגלו.

סרטון שצולם לפני האיטום. אפשר לראות את המפלס המשתנה ואת המטיילים קופצים למים. צולם עם LG 360CAM

אבל זהו לא הכסת”ח היחיד באתרים שנמצאים תחת

עין לבן. צולם עם insta 360 one X

רשות הטבע והגנים. בוודאי שמתם לב שבמעיינות רבים שנמצאים בשמורות טבע עומק המים המירבי זהה- 1.2 מ’. כך למשל בעבר העומק של עין לבן היה כ2 מ’, עד שהמקום שופץ והפך לחלק מפארק ירושלים. באותה תקופה המטיילים יכלו לקפוץ בקלות מהקיר הסמוך לבריכה לתוך המים העמוקים. אבל מאז שירד המפלס, רק משוגעים יקפצו.
גם עין חניה שעסקתי בו אתמול עם בעיות בירוקרטיות אחרות שופץ בשנים האחרונות והמפלס שלו עכשיו הוא 1.2 מ’. כך במקומות נוספים בארץ כמו בריכת הקצינים בנחל ג’ילבון שאפשר בקלות להחזיר אותה להיות עמוקה אבל לא נעשה מאמץ מספיק.

יש מעיינות נוספים שהורידו להם את המפלס כמו עין שוירח ומעיין מצפה השלום בדרום רמת הגולן. בבריכת הקצינים בג’ילבון ירד המפלס ולא טרחו לשפץ.

עין שוירח. צולם עם insta 360 one X

האמת, אני לא מאשים את רשות הטבע,

הם בסך הכל רוצים להמנע מתביעות פיצויים. כאן צריך להאשים דווקא את רשויות החוק, הכנסת והממשלה. אין שום סיבה שמטייל שנהג ברשלנות, החליט לקפוץ ולהסתכן יוכל לזכות בתביעת נזיקים נגד הגוף שבשטחו נמצא המעיין. זה לא שמדובר ברשלנות של הרשות שמתחזקת את השטח אלא רשלנות של המטייל.
כמו שלא חוסמים את הכניסה לים בחופים ללא מציל או מורידים את המפלס בים,  כך אין שום סיבה להוריד את המפלס במעיינות.
מי שבחר להסתכן, בין אם בקפיצה למים ובין אם בשחיה במים עמוקים צריך לדעת שזה על אחריותו האישית.

עין חניה. צולם עם insta 360 one X

בכל זאת, אין סיבה שיורידו את המפלס בעין חניה ועין לבן, כמו שלא מורידים את המפלס בנחלים ובמקורות מים טבעיים אחרים,, מונעים את הכניסה לים ולא מגדרים את כל המצוקים בארץ.

המקומות שכתבתי עליהם כאם נמצאים בשליטה של רט”ג, אבל יש עוד מקומות שסובלים מפגיעה דומה בידי רשויות אחרות, כמו מועצות מקומיות, עיריות וגופים אחרים.

עין מבוע אחרי האיטום. צולם עם insta 360 one X

מה אני מצפה מהרשויות?

קודם כל להסדיר בחוק שאדם יהיה אחראי למעשיו אם נהג באופן מסוכן.

 האחריות תוטל על הרשות רק אם מדובר ברשלנות שלה, והפגיעה נגרמה למטייל שנהג באופן נורמטיבי.

אין שום סיבה שהגופים יצטרכו לשפץ או לסגור מקומות רק בשביל הכסת”ח.
אם הסיבה לפגיעה היא כסת”ח כנראה שיש פתרון יותר טוב שלא יפגע בציבור המטיילים.

חוף הצוק. הגיוני לאסור כניסה בכל רצועת החוף של הים התיכון?. צולם עם insta 360 one X

בהמשך השבוע אעסוק

באתרים נוספים שנסגרו כליל, נאטמו או נהרסו בידי הרשויות, ובמקומות שעומדים עומדים בפני הריסה בקרוב.
אולי תתפלאו לדעת שיש עוד הרבה מאד אתרים ותופעות שכאלה.

שתפו ברשתות החברתיות:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email

אולי יעניין אותך גם..