בכל שנה החורף מגיע רשמית ב21 בדצמבר, היום הקצר בשנה. ברוב חלקי הארץ מזג האוויר קר ולכן רבים נוהגים לנצל את חופשת החנוכה כדי לטייל בדרום. תקופה זאת מועדפת לטיול בנגב מכמה סיבות.
הראשונה היא, שבקיץ הטמפרטורות בנגב גבוהות מאד, מעל 30^ , החום והיובש מקשים מאד על טיולים ארוכים. לעומת זאת, בסתיו ובחורף הטמפרטורות נוחות יותר, לאחר הגשמים מקורות המים כמו גבים מתמלאים והופכים למזמינים יותר.
בזמן גשמים ושיטפונות, חלק מהמסלולים והכבישים נסגרים, אבל זאת גם סיבה נוספת שמושכת המוני מטיילים- ציידי שיטפונות שמחכים לגשמים כדי לתפוס "גל ראשון" באחד הנחלים.
למרות שבמהלך היום מזג האוויר נעים, יש הבדל קיצוני בטמפרטורות בין היום והלילה, בלילות הטמפרטורות נמוכות מאד, כ5 מעלות, וכדאי להצטייד בלבוש חם.
איפה אפשר לטייל?
חלק גדול מהנגב הם שטחי אש שצה"ל מקיים בהם אימונים, ברוב ימות השנה חלק מהמסלולים סגורים לציבור מכיוון שהם נמצאים בתוך שטח אש, או שההגעה למסלול עוברת בשטחים אלו. לכן כדאי לברר איפה צה"ל מתיר לטייל.
גב ילק
גב ילק שהתמלא בשיטפונות האחרונים הוא גב בגודל 4X5 שנמצא מעט דרומית למכתש רמון. ההגעה אליו מאד נוחה. מהחניון שנמצא צמוד לכביש 40, הולכים כ200 מטר עד למפל שמתחתיו נמצא הגב, כדי לרדת לגב צריך ללכת 200 מטר נוספים עד שמוצאים ירידה נוחה.
מומלץ למשפחות עם ילדים, ולמי שרוצה לשבת על פק"ל קפה בלי ללכת הרבה.
פרסת נקרות
נחל נקרות הוא הנחל שמנקז את מימיו של מכתש רמון ואליו מתחברים יובלים רבים (כמו נחל ילק).
המסלול המעגלי (כ4.5 ק"מ) מתחיל מחאן סהרונים, חאן נבטי שהיה חלק מדרך הבשמים. משם הולכים על השביל המסומן עד למפער נקרות, ומשם נפנה ימינה לתוך נחל נקרות. בתוך כמה מאות מטרים נגיע לחלק שבו הנחל הופך לצר, החלק הקניוני של הנחל נקרה פרסת נקרות בגלל הצורה שבה הנחל מתעקל. אם החל זכה לשיטפון יתכן והגבים של פרסת נקרות יתמלאו, אז יהיה אפשר לשחות במים, כדי להמשיך במסלול המעבר מחייב לעבור בתוך המים. אם הגבים לא מלאים אפשר להשמיך במסלול המעגלי בקלות בלי להרטב. בתוך הפרסה יש נקרות רבות שמספקות צל למטיילים.
בסוף הפרסה, נמשיך עם המסלול שעובר בעין סהרונים, מעיין שמספק מים ליעלים ולחיות הבר שבאזור.
משם נמשיך מעט עד שנחזור לחניון של חאן סהרונים.
מעלה פלמ"ח ועין ירקעם
זהו מסלול לא מעגלי באורך של 10 ק"מ שמתחיל במישור ימין, בין דימונה ומעלה עקרבים ומסתיים בחניון של עין ירקעם
במהלך המסלול עוברים בגבי ימין, שמתמלאים בעונה זו לאחר השיטפונות. לאחר מכן ירידה במעלה ימין שעוברת ליד סדקים שהתחתרו בקרקע. בהמשך הדרך נעבור אל נחל חתירה שם ניתקל במפל גדול עליו נצטרך להתגבר אם נרצה להמשיך במסלול ולהגיע לעין ירקעם.
בשנת 1944 עברו במקום פלוגה של הפלמ"ח שרצו להגיע לעין ירקעם, הסיירים פילסו לעצמם דרך באמצעות סולם מאולתר. כיום מוצבים במקום סולם ודרגיות שמאפשרים לטפס בבטחה על שביל צר מאד.
לאחר העלייה נמשיך כחצי ק"מ עד לעין ירקעם. מי המעיין, יחד עם מי השיטפונות נאגרים לגב גדול מאד 15X10 מ' בעומק של 5 מטר שמלא בתקופה זו של השנה.
אחרי 500 מטר נוספים נגיע לחניון
מי שלא מעוניין במסלול ארוך, יכול לעשות טיול גבים, מהחניון של מישור ימין לגב ימין, או מהחניון של עין ירקעם עד לעין ירקעם וחזרה.
בדרך לאילת עוצרים באגם הנעלם
ישראלים רבים מנצלים את חופשת החנוכה כדי לרדת לאילת. האגם הנעלם בתמנע הוא בהחלט מקום שכדאי לעצור בדרך.
חצי שעה מאילת על כביש הערבה, סמוך לישוב אליפז פונים למכרות תמנע, משם ממשיכים לנסוע לפי הווייז עד שמגיעים לירידה למכרה שבו נמצאת מחצבת הנחושת. לפני כמה עשרות שנים פרצו מי תהום שיצרו את האגם הגדול, שימו לב שהמים מעט מלוחים ואינם ראויים לשתיה.
השילוב של מי הטורקיז עם החולות האדומים שמסביב הפכו את המקום לאחד המעיינות המרשימים והיפים בארץ.
לפני שיוצאים לטייל, שימו לב למזג האוויר, בעונה זו הכבישים, הנחלים והמסלולים עשויים לזכות בשיטפונות. מזג האוויר יכול להיות מטעה מכיוון שהשיטפונות נגרמים מגשמים שירדו בחלקו של הנחל שנמצא במרחק של עשרות קילומטרים, כך שגם אם לא ירד גשם במקום בו אתם נמצאים הנחל יכול לזרום
