בכל שנה בכ"ח באייר (יום ירושלים) מצויין יום הזכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

בשנת 2007 הוקם בהר הרצל אתר ההנצחה לזכרם ובו מתקיימים הטקסים בכל שנה.

בשנות השבעים החלו לעלות ארצה יהודים שהתגורררו באתיופיה.  יהודים מקהילת ביתא ישראל יצאו מאתיופיה לסודאן באופן רגלי, מדינת ישראל העלתה את היהודים באמצעות טיסות של חיל האוויר ובספינות של חיל הים בים האדום.

מכיוון שמחנות הפליטים התמלאו ביהודים רבים שביקשו לעלות לארץ, הפכו תנאי המחיה שם לקשים ביותר. בשנת 1984 פתחה מדינת ישראל ב"מבצע משה" להעלאת 16,000 מיהודי אתיופיה, בסיוע של ארה"ב ששלחה מטוסים צבאיים.

כ4,000 יהודים נספו בדרכם לארץ עקב מצוקת רעב, מחלות, מגיפות, והתקפות שודדים.

האתר תוכנן על ידי האדריכל גבריאל קרטס ונבנה באופן שיסמל את החיים באתיופיה. בתהליך העיצוב השתתפו אמנים יוצאי אתיופיה, שיצירותיהם שולבו באתר.
חלקה המרכזי של האנדרטה הוא מבנה עגול שכיוונו פונה לאיתיופיה ומזכיר את הבקתות בהם התגוררו באתיופיה. בתוך המבנה מופיעים עדויות וסיפורים של מספר עולים.

ברחבת הדשא הסמוכה הונחו תלוליות אבנים שמסמלות את תילי האבנים שהניחו על קברי אלו שמתו בדרך ארצה.
לידם יתדות בטון שמסמלים את הקשיים שעברו בדרך.

יום הזכרון נקבע ליום ירושלים כדי לבטא את השאיפה של היהודים לעלות לירושלים.