על ראש גבעה בגובה 779 מ' בנקודה אסטרטגית ששולטת על כביש 1 נמצא הקסטל (הר מעוז). במהלך מלחמת העצמאות היה הקסטל בשליטה ערבית שמנעו מעבר שיירות לירושלים.

המקום קיבל את שמו "קסטל" ממבצר רומאי שנבנה במקום שכבר אז היה ידוע בחשיבותו האסטרטגית בשמירה על הדרך לירושלים. "קסטלום" (“Castellum”= מצודה ברומאית). בתקופה הצלבנית נבנתה במקום מצודה שנקראה “Castellum Belveer”  המבצר היפה.
בראש ההר, עומד עד היום בית המוכתר, שריד של הכפר הערבי אל קסטל ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.

בשנת 1980 הוכרז המקום כאתר לאומי בניהול רשות הטבע והגנים. באתר תוכלו למצוא מידע רב על מורשת הקרב ההירואי לכיבוש הקסטל במלחמת העצמאות. במקום מתקיימות פעילויות רבות ב"שביל הערכים" (אחווה, מסירות, נאמנות, רעות ודבקות במטרה).

ליד רחבת הכניסה יש פינות ישיבה רבות. בדרך לפסגה תוכלו להבחין בצמיחה רבה, עצי זית, ופריחות שונות בהתאם לעונה.
מגג בית המוכתר משתקף נוף פנורמי על הרי ירושלים, כמו גף מהמצפור הסמוך.

כיבוש הקסטל במלחמת העצמאות

במהלך חודש מרץ 1948 הושמדו שיירות רבות שהיו בדרך לירושלים ולישובים מבודדים אחרים. בעקבות המצב החמור ששרר באותה עת החליט ראשי "ההגנה" על יציאה למבצע נחשון שקרוי על שם נחשון בן עמינדב שהיה החלוץ שלפני המחנה ביציאת מצרים.  המבצע נועד לפרוץ את המצור על ירושלים.
ב3 באפריל יצאו מקרית ענבים כוחות של הפלמ"ח והחי"ש לכבוש את הקסטל שהיה הנקודה השולטת בדרך לירושלים. היעד היה מבוצר עם תעלות קשר ובונקרים סמוך לפסגה שהייתה בבית המוכתר.
כוח הפלמ"ח כבש את היעד ללא קרב מכיוון שהערבים נטשו את המשלט קודם לכן.
כוח הפלמ"ח עזב את המקום והשאיר את 70 חיילי החי"ש ובהם טירונים ועולים חדשים רבים.
ביום שאחרי החלו כוחות ערבים להתקיף את הקסטל מכל עבר.  במהלך הקרבות הקשים ספג הכוח אבדות רבות.

לפנות בוקר של ה-8 באפריל ראו הלוחמים שלש דמויות ערביות עולות בהר וירו בהם. מאוחר יותר התברר שאחד מהם היה עבד אל קאדר אל חוסייני, מנהיג הכוחות הערביים בירושלים. בעקבות האבדה הכריזו הערבים על "פזעה", קריאת אזעקה ללוחמים לא סדירים מהכפרים הסמוכים לבוא ולהלחם. בעקבות הקריאה הגיעו למקום 1200 לוחמים ערבים. בצהריים הגיע כח תגבורת של הפלמ"ח בראשות נחום אריאלי כשבמשלט נותרו רק 30 לוחמים הוחלט על נסיגה של הכוחות. שמעון אלפסי, הסגן, פקד על הכוחות "טוראים לסגת, המפקדים נשארים לחפות".

למחרת ב-9 באפריל, (כ"ט באדר) יצא כוח של הפלמ"ח לכבוש את הקסטל. מכיוון שהלוחמים הערבים עזבו את המוצב כדי ללכת להלווייתו של עבד אל קאדר אל חוסייני, המשלט נכבש לאחר קרב קצר. באותו יום נכבש גם הכפר דיר יאסין, יומיים לאחר מכן הכפר קולוניה,  וכך נפרץ המצור על ירושלים עד היום.
חללי הקרב ביניהם 18 לוחמי פלמ"ח ו31 לוחמי חי"ש, נקברו בקבר אחים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
כשהסתיימה המלחמה הוקמה מעברת הקסטל  שנקראה "מעוז ציון א". עם השנים אוחד מעוז ציון עם הישוב השכן מבשרת ירושלים והפכו למועצה מקומית מבשרת ציון.