אחת מפינות הטבע היפות של ירושלים נולדה בחטא. סכר בית זית נבנה בשנות ה50 על מנת לאגור את מי הגשמים שזורמים בנחל שורק ולגרום להם לחלל למי התהום של אקוויפר ההר (ירקון-תנינים). הסכר יצר אגם גדול ומרשים בצידם המערבי של הרי ירושלים, מתחת למושב בית זית. המים באגם בית זית חלחלו באופן איתי, אבל לא השפיעו על מאזן האקוויפר. החוקרים הכניסו למי המאגר חומר מיוחד כדי לעקוב אחרי הזרימה של מי התהום. החוקרים הופתעו למצוא את החומר דווקא במעיינות של נחל פרת שמשתייך לאקוויפר ההר המזרחי שזורם מזרחה לכיוון ים המלח.

לאחר בדיקה מעמיקה, התברר שהסכר אמנם נבנה בצדו המערבי של קו פרשת המים הטופוגרפי, אבל קו פרשת המים  ההידורלוגי- גאולוגי נמצא מערבית לפסגות הטופוגרפיות, ומערבית מהמקום בו נבנה הסכר.
תופעה זו נוצרה קודם כל בגלל המיקום בשבר הסורי אפריקאי. עד היוצרות הבקע כל הנחלים שנמצאים מערבית לירדן זרמו לים התיכון, לאחר שנוצר הבקע, החלו הנחלים המזרחיים בעבר הירדן המערבי, לזרום לכיוון ים המלח. תופעת “צל הגשם” השפיעה גם היא על השינוי בקו פרשת המים ההידרולוגי בכך שיצרה תהליכי בלייה מואצים בשכבה התת קרקעית והזיזה קו פרשת המים  ההידרולוגית מערבה.

מעז יצא מתוק

למרות הכשל התכנוני הוחלט להשאיר את הסכר, כיום המאגר משמש כאטרקציה תיירותית. במהלך החורף, האגם מתמלא מים האגם מושך אליו מטיילים רבים שהולכים בטיילת שנבנתה סמוך לאגם ממוצא ועד צומת עין כרם. אחת לכמה שנים, לאחר מערכות גשמים שיוצרות שיטפון בנחל שורק, האגם עולה על גדותיו, באים מטיילים רבים לצפות במים שגולשים מהסכר וממלאים את המשך האפיק של נחל שורק.

בזכות הסכר, בעלי החיים בסביבה זוכים למקור מים גדול. בסביבת האגם תוכלו לראות עופות רבים, כמו זוג יאוריות מצריות- עוף פולש שהגיע לארץ מאפריקה.
המים במאגר אינם ראויים לשתיה ולרחצה.

ניתן להגיע למאגר מכיוון צומת עין כרם, או מכיוון מוצא.

טיול וירטואלי במאגר בית זית