מבט לכל כיוון

בית גוברין- מרשה | גן לאומי

“ארץ אלף המערות”- כך נקרא האזור שבו נמצא הגן הלאומי בית גוברין-מרשה.
בשטח העצום שמתפרס על פני 5,000 דונם תוכלו למצוא מערות רבות ומרשימות, חלקן מותאמות לביקור.
האזור שימש כצומת דרכים בין מישור החוף להר חברון, בחלק מהשנים אף היה הגבול הדרומי בין ממלכת ישראל לאדום.

בגן הלאומי נמצאים שרידים של ערים עתיקות.

המבצר של בית גוברין

הישוב התנ”כי מרשה, ששרידיו נמצאים על תל מרשה ולידו מערות רבות ששימשו את אנשי העיר.
בתקופת המשנה הפכה בית גוברין הסמוכה להיות העיר הגדולה באזור. במקום נשארו שרידים שלמים של אמפיתאטרון מהתקופה הרומאית, וכנסייה ומבצר צלבנים.
בשנת 2014 הוכרז על ידי האו”ם הגן הלאומי בית גוברין מרשה כאתר מורשת עולמית.

כדי לטייל בכל נקודות העניין שבגן הלאומי צריך 4 שעות לפחות. אם אתם בעניין של מסללי הליכה תצטרכו לפנות יום שלם.

תל מרשה

הגן הלאומי נמצא מסביב לעיר מרשה שמוזכרת בתנ”ך כבר בספר יהושע, כאחת מערי שבט יהודה, והייתה בהמשך גם חלק מביצוריו של המלך רחבעם. הנביא מיכה נקרא “מיכה המורשתי” כנראה על שם העיר מרשה ממנה. מרשה ישבה על צומת דרכים מרכזית ממנה נשקף נוף לעבר מישור החוף הדרומי.

תל מרשה

לאחר גלות בבל התיישבו בעיר אדומים, ובאותה תקופה נקרא האזור על שמם -אדומיאה. בשל מיקומה, מרשה הייתה אחת הערים החשובות של האדומים. עד שהעיר נכבשה במרד החשמונאים במאה השניה לפני הספירה בידי יוחנן הורקנוס ותושבי המקום התגיירו.

על פי המסורת במרשה גדל המלך הורדוס. בתקופת שלטונו הפכה בית גוברין הסמוכה להיות העיר החשובה באזור במקום מרשה.

סמוך לתל מרשה ניתן למצוא מערות רבות ומרשימות. למערות היו שימושים רבים לאורך ההיסטוריה, חלקן שימשו למסתור, מגורים, קולומבריום, אחסון ואגירה.
בתקופת מרד בר כוכבא שימשו מערות רבות כמקום מסתור עבור צבאו של בר כוכבא.

למרגלות התל נמצא גן שבו נאספו פריטים ארכיאולוגיים רבים שנמצאו באזור. בין הפריטים שתוכלו לראות בגן, עמודים מעותרים, גתות ועוד.

ארץ אלף המערות

אחת המערות המרשימות היא מערכת 61, מערת מבוך גדולה שמחברת עשרות חללים תת קרקעיים. החללים שבמערכת שימשו כבורות מים, קולמבריום ומחסנים לתושבי המקום.

בשנת 1902 מצאו ארכיאולוגים את מערות הקבורה הצידוניות. במערה מספר שמונה נמצאה כתובת עם שמו של אפולופאנס בן סמאיוס שהיה מנהיג הצידונים במרשה, על קירות המערה מצויירות חיות  מהמיתולוגיה הפיניקית.

המערה הצידונית

הוילה- שמתחתיתה נמצאות מערות ששימשו לאחסון ואגירה, ומערת בית הבד התת קרקעי.

מערות קולומבריום

בסביבת הגן הלאומי ניתן למצוא מעל ל80 מערות קולומבריום- שובך יונים. בתוך המערות נחצבו כוכים קטנים (קולומבריום) שבתוכם גידלו יונים.

מערת הקולומבריום המרשימה ביותר היא מערת השוק. בתוך המערה הגדולה, נחצבו יותר מ2,000 כוכים בהם גידלו יונים. המערה מורכבת ממסדרון ראשי, מלבני גדול ושני מסדרונות קטנים יותר שחוצים אותו. מבנה המערה מזכיר צורה של שוק, ומכאן גם שמה של המערה. זוהי מערת הקולומבריום הגדולה ביותר בארץ.

מערת השוק הגדולה.

ממש ליד מערת השוק נמצאת המערה הפולנית, מערת קולומברים עגולה. המערה נקראת כך בגלל כתובת שחרתו במקום חיילים פולנים מצבא אנדרס במלחמת העולם השניה.

את מערות הקולומבריום החלו לחצוב בערך במאה ה-9 לפני הספירה. באותה תקופה היה צורך לגדל יונים למטרות שונות כמו מאכל קורבן ודואר. לשלשת היונים שימשה לדישון אדמה חקלאית. במערות גידלו יונים עד לסוף המאה השלישית לספירה, מאז המערות הוסבו לאיחסון.

בתרבות הרומית מערות הקולמבריום שימשו בעיקר לאחסון אפר מתים. ביהדות נהוג לקבור את המתים ללא שריפה. בתרבות הצידונית היו קיימים מנהגים של שריפת גופות, אך הם היו נדירים ולכן לא היה צורך בכל כך הרבה מערות קולומבריום כפי שיש באזור.

מערות הפעמון

בין מרשה לבית גוברים נמצא אחד האתרים שהכי מזוהה עם הגן הלאומי- מתחם מערות הפעמון.
באתר זה נמצאות כ80 מערות הפעמון שנחצבו בתקופה הביזנטית.

חציבת המערות נעשתה בשיטה מיוחדת. שכבת הקרקע העליונה (“נארי”) הייתה קשה לכן חפרו חור צר בקוטר של מטר שבו אפשר לאדם אחד או שניים לרדת ולחצוב. לאחר שעברו את שכבת הנארי, הגיעו לשטח הקירטון הרך והחלו לחצוב את המערה גם לצדדים. ככל שירדו יותר עמוק הרחיבו את שטח המערה. בגלל שיטה זו קיבלו המערות צורת פעמון, הגדולות שבהן מגיעות לגובה של 25 מטר.

בתקופה מאוחרת יותר פרצו את קירות 80 המערות, כך נוצר מבוך עצום. מערות הפעמון בעלות אקוסטיקה מעולה ובמקום התקיימו קונצרטים רבים. סמוך למערה נמצא גן ארועים, וזוגות רבים מקיימים את טקס החופה בתוך מערת הפעמון.

מערות הפעמון

מתחם עיר בני החורין

בתקופתו של הורדוס איבדה העיר מרשה מכוחה. העיר בית גוברין הסמוכה הפכה להיות בירת חבל אדומיאה. פירוש השם “בית גוברין” מארמית הוא בית הגברים, על פי המדרש המקום נקרא על שם הענקים שישבו במקום.

אמפיתאטרון רומי

בתקופת המשנה הייתה בית גוברין עיר עברית גדולה. במהלך המרד הגדול נהרגו כ10,000 מתושבי העיר בידי צבאו של אספסיאנוס.
לאחר מרד בר כוכבא הפכה בית גוברין לעיר רומית שנקראה אלאותרופוליס- עיר בני החורין.
העיר נכנסה לתקנתו של רבי יהודה הנשיא שתושבי ערים מעורבות פטורים מתרומות ומעשרות.

הרומאים בנו בעיר בית מרחץ ואמפיתיאטרון גדול עם 3,500 מקומות ישיבה. האמפי שימש לקרבות גלדיאטורים, קרבות של בני אדם מול חיות ולארועים המוניים נוספים. המבנה התשמר בצורה טובה, מי שיבקר במקום יוכל ללכת בזירה ובתעלות הארכות שמתחת ליציע.

כיום נהוג לכנות בשם “אמפי” תאטראות בצורת חצי גורן, אך זו טעות, ההגדרה של אמפי הוא דווקא תאטרון עגול.

הכנסיה הביזנטית

עם השנים הפכה בית גוברין להיות מרכז נוצרי חשוב, אבל גם בתקופה הביזנטית המשיכו להתגורר בעיר קהילות יהודיות.

גם בתקופה זו היה לעיר מעמד חשוב, היא שלטה על אזורים נרחבים בארץ. בית גוברין אף מופיעה במפת מידבא.

הצלבנים ששלטו בארץ ישראל במאה ה12, בנו סמוך לבית המרחץ מבצר מרשים ולידו כנסיה גדולה מאד. חלקו הפנימי של המבצר נבנה מעל בית המרחץ שנמצא בחלל תת קרקעי.

אמפי בית גוברין

מידע שימושי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

מיקום במפה